משל המערה והמסך הדק.
דר' יונית ניסים.
אפלטון ואריסטו, פילוסופים נכבדים, צר לי להטריח אתכם, ממנוחתכם, צר לי לעורר אתכם משלוותכם, אך בקשתי מאוד פשוטה הסכיתו ושמעו הקשיבו לתחינת בן תמותה, לבת חווה פשוטה.
דמיונו לכם עולם אחר, עברו חלפו אלפיים וחמש מאות שנים, שוו בדמיונכם עולם, בו אנשים יושבים במערה עם ארבע כיווני אויר, כבולים בלית ברירה, זה לזה, פניהם מול הקיר, ראשם לא זע ולא נע, ומכוון תמידית אל אחד מקירותיה עליו תלוי מסך LCD דק וענק לתפארת המעצמה האלקטרונית המתהווה. המסך משדר כל היום צללים ודמויות, תוכניות שונות ומשונות, בידור, ריאלטי (הרשו לי לבאר: זאת המציאות כפי שהיא בעידן הפוסט- מודרניסטי), תוכניות בישול, אנשים סגורים בבית מצולמים 24/7, צעירים שרים שירים וזוכים ב SMS , מה זה SMS אתם שואלים, כן, זה מעט מסובך להסביר למי שחיי בעת העתיקה. מדובר במכשיר שמחובר ליד או לאוזן או לשתיהן בו זמנית, קוראים לו טלפון נייד. באמצעותו ניתן לתקשר, לדבר, לשלוח ידיעות, הודעות, לראות חדשות. מהפכני אתם אומרים בהשתאות, כן אפשר לחיות לבד על אי בודד או במערה ולא להיות בודד אף לא דקה.
זה התחליף של המדורות בראשי ההרים, ושליחים הרצים מפוליס אחת לשנייה. בעידן המודרני אנחנו קוראים לזה טכנולוגיה. זה בטח מצלצל לכם מוכר ויווני. אבל אותו מכשיר פולט צלילים שונים ומשונים באיזה טון ובאיזו מנגינה מאיזה עדה שרוצים, ותמיד בעיתוי בעיתי בשיעורים בהצגות במסעדות ברחובות כל האנשים הולכים עם המכשיר כחלק מגופם...והוא עם חים עצמיים משלו שולח ומתקשר מצלצל, שר, מצלם, רוטט, מוריד סרטים, שירים, גולש באינטרנט (טוב מה זה אינטרנט כבר מסובך לי להסביר לכם חברי המלומדים) ועוד. ממש הגולם שקם על יוצרו... להכין קפה הוא עוד לא יודע וגם לא מנקה, אבל הוא חולל מהפיכה בתקשורת, במדע, במידע ,בשיחה- שתמיד מתחיל בשאלה: "איפה אתה?" בקיצור בביטול הצורך בתרבות הדיבור ותרבות הבידור...והכול כל כך, בתמציתיות ובקיצורו של הקיצור.
לא עוד פילוסוף בודד באגורה, עומד ומרצה את משנתו הסדורה, מנסה להשפיע, להנחיל אהבת דברי החוכמה והתוכחה, ללמד את המלומדים, לחנך לערכים..להפיץ תורתו להמונים. לא! תשכחו מזה זה כבר מזמן פאסה! היום כולנו מחוברים, מקושרים, מטוקבקים (אל תצפו שאסביר לכם את כל המושגים הקשים, שגם לי הם לא בדיוק ברורים ונהירים). הגימנסיה, גם היא כבר לא מה שהייתה... והפדגוגיה, נו בטח אתם מתהפכים בקבריכם מהמראות הקשים, או שאתם צוחקים ועלינו אי שם ממעל מתבדחים. תראו את בני התמותה הללו משחקים במשחקים ...בעוד שאנחנו חושבים , העיקר שכולנו חברים בפייסבוק, ברשת החברתית מחוברים ומקושרים. ומה עם החברות האמיתית? המידות הטובות? היחד? הערכים? אווווו הללו הפכו למילים יפות, כאבן שאין לה הופכין, שצריך להעמיק ולחפש עם נר נוצה וזכוכית מגדלת, ללקט פירורים וחוויות בכל מיני מקומות נידחים. אולי תמצאנה, ואת מוצאן בפרס תזכינה.
מה שאלתם, רק רגע חיזרו על השאלה: "האם בני האדם כבר יצאו כבר מאותה המערה?" התשובה לשאלה הזאת מורכבת. איש איש במערתו יחיה, איש איש במאורתו, איש איש בבערותו. יש שנמצאים מול מערת המסך הקטן 21 אינץ, של כרטיסים ומעבדים, תוכנות וכבלים, תמונות, סרטים צלילים, אוטוסטראדת המידע..WWW . לזה אנו קוראים. יש היושבים מול המסך הגדול מתמכרים לאסקפיזם, נראים כבורחים אבל מתמכרים להבלי המקרן והמשדרים נראים ככבולים לחברות הכבלים, שגם השמות שלהם ישמרנו חכמים HOT ( חם??? באקלים של 35 מעלות חצי מהשנה) ו YES (כן! כאן ממש אין צורך להכביר במילים) יש השקועים בעולמם של ספרים, אך הללו הולכים ומתמעטים, חיות נדירות מזן בסכנת הכחדה אימתנית, שגלגלי הקפיטליזם מאימים להשמיד. יש המתמכרים להבלים ולזוטות, יש עוסקים במלאכות חשובות.. איש איש במערתו יחיה, כבול לאזיקיו הפרטיים המחברים אותו ומונעים ממנו לצאת אל האור, האמת והעולם החיצוני, להיות כלוא בארון שלו, העצמי.
אבות קדומים, פילוסופים קלאסיים שכמותכם מה הועילה חוכמתכם? איפה התקנה? מה קרה לחברה? יש ימים בהם הייתי רוצה לעמוד בשער העיר, בכיכר המדינה (המטפורי ולא זה של הבוטיקים היוקרתיים, מעצבי העל והלקוחות האלפיונים) ולזעוק עד צאת הנשמה, לשאול לאין נעלמה לי המדינה? אותה מדינה שעליה דיברתם, הדמוקרטיה המפורסמת, המחשבה המדינית הקלאסית, שהפכה לבליל של מדיניות ותרבות פסבדו -ערסית. ואיש באוהלו ואיש במערתו.
פעם הייתה כאן תרבות אחרת, פעם הייתה כאן רעות, חברות, עזרה לזולת וערבות הדדית. היום כל המושגים הללו נותרו ריקים מתוכן, מונחים במילון השוכב כאבן שושן שאין לה הופכין, ומה אנחנו עושים? בורחים. אסקפיזם קוראים לזה המומחים. טלנובלות, ויוה פלטינה, ויוה פלסטינה, ה"אח הגדול" כן, גם החבר היקר, אורוול כבר מזמן התהפך בקברו ביודעו איזה מעשה סדום עשו ליצירתו...הדוגמניות, הבשלניות, יורדים בגדול, חושבים בקטן, משפחה חורגת, חבל על הזמן... והכול על מסך כל כך דק וקטן. מה קרה לעם שלנו? מה לעם קרה?
התשובה פשוטה כולנו עוד יושבים במערה, כולנו עדיין "האדם הקטן", ופרי עץ הדעת עודנו רחוק מכאן...ואולי רק אישה, נחש או אולי שטן יצילו אותנו ויחלצו מהחושך והצללים אל האור והנאור, אל התבונה העתיקה והטובה, נראה שלכך דרושה מהפיכה!
